חופשה באירופה חלקים א וב'

קח אותי איתך" , הוא הביט בה בחיוך מופתע ,"זו נסיעת עסקים, אין לך מה לעשות שם" "עסקים, עסקים, תמיד יש מה לעשות באירופה" היא אמרה, "אתה יודע שאני מתה על פראג , על ההיסטוריה של המקום על האנשים המכובדים." הכול מרגיש שונה ויפה באירופה היא חשבה לעצמה. "זה לא יהיה לך מהנה, הנסיעות איתי מאוד קשות וכבר התרגלת לצד הרך שבי, את רוצה שוב להיכנס לאפלה?" הוא דיבר בטון נמוך ושקט מבטו היה חד ורציני עד כדי כאב. היא כמעט וויתרה היא תחכה לו שיחזור, זה בסך הכול סוף שבוע אחד. "אני באה וזהו " ניצוץ של הרפתקנות חסרת אחריות נדלק בעיניה. "יום חמישי בחצות הטיסה יוצאת, כרטיס יחכה לך בדלפק של אייר פראנס". המחשבה על עצירה בפאריז גרמה לה לחייך . "אל תאחרי" אמר וסיים את השיחה.

כשהגיעה לדלפק של חברת התעופה היא תרה אחריו בעיניה. מחפשת אותו, השדה היה חצי ריק ודומה שאף אחד לא טס לאירופה בלילה, אולי בגלל שהטיסה קצרה אולי בגלל סיבה אחרת. כמעט לבדה היתה בדלפק הצ'ק אין, כל האנשים בשדה היו ליעדים מרוחקים: ניו יורק, אוסטרליה, הדמיון שלה כבר הפליג לטיולי סוואנה באפריקה ולערבות הפתוחות של אוסטרליה, בין קפיצות למועדונים ומסיבות במנהטן. היא תלבש שמלה נוצצת בצבע אדום ותמשוך את כל העיניים לתנועות חמוקיה המפזזות על רחבת הריקודים. "גברתי עולים למטוס", הדיילת דחקה בה להתקדם ועדיין אין סימן ממנו. לא ייתכן שהוא לא מגיע היא חשבה לעצמה, הרי הוא לא יעשה דבר כזה, לשלוח אותי לבד לפראג. החשש להיות לבד בעיר זרה החזיר אותה לילדות כשאימא שלה איבדה אותה בקניון, איך הסתכלה בעוברים ושבים רואה בכל אחד נחמה ואסון בעת ובעונה אחת. אימא שלי מצאה אותי בסוף וגם הוא ימצא אותי סיכמה לעצמה ועלתה למטוס.

מחלקת עסקים במטוס: המחלקה שלה במטוס הייתה ריקה לחלוטין, זה מעניין שחברת התעופה בכלל מוציאה טיסה כזו. היא התיישבה בכיסא שלה קרוב למעבר, הכיסאות שלידה היו פנויים ועדיין משהו מאוד מסודר באופייה הכריח אותה לשבת במקום שלה כפי שמורה לה הכרטיס. גם כאשר עזבו את הקרקע וכבר היה ברור שאיש לא יכנס ויתיישב לידה, עדיין ישבה במקום הקרוב למעבר, המקום שלה. האנשים הבודדים שהיו במטוס מלבד צוות האוויר, כבר מזמן היו שקועים בשינה עמוקה. דומה שגם הדיילות כבר לא עוברות, כולם ישנים "נקווה שהטייס עוד ער חשבה לעצמה." יד אפלה מכוסה בכפפת עור שחורה סתמה את פיה, בשעה שהרגישה משיכה חזקה מהשערות שהרימה אותה ממקומה וגררה אותה לאורך המעבר, היא ניסתה להתנגד ולבעוט, אולי תצליח להעיר מישהו אך שום צליל לא יצא מפיה החנוק.

היא נגררה כך עד למחלקה הראשונה שהייתה שוממת לחלוטין, גבר בכובע גרב שחור הטיח את ראשה בתוך הספה המחבקת של יושבי המחלקה הראשונה, חשף את ישבנה ובמשיכה חזקה קרע את תחתוניה. האצבעות שלו קשות רחבות ועטופות בכפפות, הרחיבו אותה בכל חוריה והרטיבו אותה כשהיא נושכת בכרית המושב. היא התנגדה והתענגה בו זמנית, קונפליקט פנימי געש בה, כעס על הסיטואציה ועל הגוף הבוגדני שלה שמכריח אותה לגנוח וליהנות מהסיטואציה ורצון עז להתמסר לתחושות השוצפות בתוכה. הוא קשר אותה על ארבע, ברכיה על מושב המטוס וישבנה מתוח מעלה. בסמוך לכסא, על מגש עמד לו בקבוק שמפניה מוזהב. הוא לקח את בקבוק השמפניה, ניער אותו בידיו ופתח ונתן לנוזל המוגז לשצוף ולקצוף כאשר בעזרת אגודלו הוא חוסם את פתח הבקבוק ואז באחת החדיר את פיית הבקבוק לתוכה ונתן לזרם של נוזל קופצני להישפך לתוכה, להשפריץ ולמלא אותה בניחוח ענבים עדין. אחר שתה את המשקה נוזל מתוכה החוצה, לשונו ליקקה את כל איברה הרגיש עד כדי פיצוץ. בדיוק כשכדור אנרגיה הלך והתהווה בתוכה מתנועות לשונו, הוא קם ונעמד מאחוריה. בחדירה קשה ועמוקה, הוא דפק על דפנות בטנה מבפנים מרעיד את כל גופה, כל תנועה מתנועות אגנו היא הרגישה עמוק יותר, חד יותר, חזק יותר, לרגעים הרגישה שהמטוס לא יוכל להחזיק את עוצמת האנרגיה המתפרצת בין שניהם. הוא יצא מתוכה במשיכה ארוכה ושחרר את חבליה, הרים אותה באוויר, כאילו היתה בובה, התיישב על מושב המטוס והושיב אותה עליו. גבה שעון על חזהו המשוך לאחור, הוא בתוכה והפעם תנועותיו איטיות וקטנות, כמעט ולא קיימות אך הן קיימות ומורגשות, לאחר כמה דקות היא הרגישה שנחל קטן מתחיל לזרום בה, נחל של תשוקה, של רגשות, של התמצית התאווה המזוקקת הבוערת בה כאישה . בכל תנועה של אגנו, שהייתה כמעט בלתי נראית לעין אנושית, דומה שאיברו בתוכה נע וקיפץ כאילו היו לו חיים משל עצמו. הנחל הקטן הזורם בה החל לשצוף ולקצוף וכמפל אימתני התפוצץ בה באחת. האגן שלה הפסיק להקשיב למוחה והחל לרקוד ולנוע בצורה חסרת שליטה, גלים גלים התנפצו מקרבה החוצה, בכל גל היא הרגישה שהבטן שלה רועדת והברכיים שלה בועטות ברפלקס בלתי נשלט. היא נשארה ישובה שוכבת עליו גבה עדיין מופנה אליו, מתענגת על הרגיעה והוא עוד בתוכה, ואז כשנדמה היה שלא יכול להיות טוב יותר נכנס המטוס לכיס אויר וכל המטוס רעד והרעיד אותם ואותו בתוכה. השיניים שלו ננעצו בצווארה, שואבות אותה לתוכו והגוף שלו בתוכה רעד נע ונד במהירות רעידות המטוס. ברקע הטייס מסביר למעט הנוסעים שהיו בטיסה, שהמטוס נכנס לכיס אויר, ועוד כמה דקות הטיסה תחזור להיות רגועה וחלקה. הוא רעד עם המטוס, אצבעותיו קורעות את בשרה באחיזתו ובמספר תנועות קשות וארוכות, התרוקן לתוכה מתנשף נשכב לאחור על משענת הכסא השכובה כמעט עד כדי מיטה. הוא לחש לה "בטח לא חשבת שאני אתן לך להישאר במחלקת עסקים לבדך כל הטיסה"... היא חייכה ועצמה עיניים כשהוא כיסה אותם בשמיכת המטוס.

חלק ב'

את הדרך הם העבירו ברכב שרד כהה ששלחה החברה. הוא מצדו עסוק בטלפונים ונשמע כמו אדם אחר ממה שהכירה והיא מצידה ישבה הביטה בנוף מנסה לעכל את הטיסה שעברו. תראה איזה יופי ממש כמו שוויץ היא ציינה , השלג בהרים הכל ירוק מצידי הכביש אירופה. "אנחנו באמת באירופה " הוא אמר בקול שליו. היא חייכה כן אנחנו באירופה חשבה לעצמה באירופה הכל נראה אחרת. הכל מנומס יותר נקי יותר אלגנטי יותר אפילו ההר יודע שהוא הר אירופאי ופסגתו מתנוססת בגאון מהודר לבן וטהור. ככל שהנסיעה התארכה היא החלה משתעממת מהנוף ומבקשת קצת יחס לעצמה. "תחלוק איתי את החוויה של הנסיעה" ביקשה תדבר איתי תגיד לי מה עובר לך בראש. הוא הביט בה במבט קצר ולא אמר מילה. בשביל הגישה היא התחילה להרגיש רעד עולה במעלה רגליה. טירות ישנות וגדולות משפיעות עליה בדרכים שלא ידעה להבין. בתוך שניות הרגישה כאילו חזרה בזמן לתקופה אחרת. המכונית היא בכלל כרכרה עם סוסים הגבר שלצידה לא איש עסקים ישראלי אלא לורד אירופאי או אולי אפילו דוכס. חובש מגבעת ועוטה חליפות בעיני רוחה ראתה את הנשפים המפוארים שהתרחשו בטירה זו. ראתה את הגבירות הנכבדות לבושות השמלות הכבדות ואת האדונים המכובדים משוחחים בינם לבין עצמם בענייני המלוכה. אני בטוחה שבגלגול הקודם גרתי בטירה שכזו חשבה לעצמה. את הדלת פתחה להם אחראית משק הבית. היא היתה גבוהה לפחות מטר תשעים וזרועותיה חזקות כמעט כמו של גבר היא בירכה אותם לשלום באנגלית בעלת מבטא מזרח אירופאי כבד. היא תתאכסן איתך אדוני ? כמעט שענתה לה ברור שכן אבל הוא היסה אותה באצבעו ואמר לא. כמובן, אדוני אני מיד לוקחת אותך לחדר שלך. את יכולה להמתין בספריה היא קבעה בנימוס. ההמתנה בספריה הרגישה ארוכה משהייתה באמת. היא הסתובבה בין הספרים מלטפת באצבעותיה ספר עב כרס בקטיפה שחורה "אומנות השליטה" היה כתוב באנגלית באותיות זהב. היא פתחה את הספר במקום אקראי. "אישה לעולם לא תעריך גבר שהיא יכולה לגבור עליו במוחה" משפט זה היה הנושא ומתחתיו שורות על גבי שורות של התפיסה הפילוסופית מאחריו. היא קראה בשקיקה מתגברת על האנגלית הגבוהה. מנסה לדלות מעברה את כל מערכות היחסים שהיו לה, האם באמת העריכה את אלו שהיו חכמים פחות ממנה. היא לא הספיקה להגיע למסקנה כאשר מנהלת הבית הגבוהה באה לקרוא לה.

אני ממש לא מבינה למה אני לא ישנה איתו אמרה אני פשוט לא מוכנה לזה אני דורשת שתשימי אותי בחדר שלו או בחדר מול חדרו היא לא סיימה את תלונתה וסטירת לחי מצלצלת נחתה של לחיה. את לא מדברת בלי רשות אמרה לה האישה הענקית. עוד בטרם הבינה מה קורה. היא מצאה את עצמה מוטלת על הרצפה במרתף חשוך וגדול. תלבשי את זה. במקום הבגדים היפים שהביאה בתיקה הוגשו בגדיה להערב. בגד גוף מעור ששרוולי רגליו נסגרים כמו גרב ושרוולי ידיו מסתיימים בכפפות בדיוק כמו אוברול של תינוק שמכוסה מכף רגל ועד ראש. תסיימי להתלבש ותתכונני יש לך ערב חשוב היום, לאדון יש הרבה אורחים. "אני צריכה להתקלח" היא אמרה. "כמובן להתקלח" מנהלת הבית הגבוהה חייכה בנימוס.היא הפשיטה אותה מבגדיה וקשרה שלשלאות ברזל גדולות לידיה ולרגליה. קולר עור נקשר לצווארה. בשרשרת היא הובלה לפינת המרתף שם עמדה גיגית ברזל גדולה ומעליה דוש. עוד לפני שהספיקה למחות או להתלונן על הקור ואי הנעימות. מים קפואים הותזו עליה מלמעלה ומברשת גסה שפשפה את גופה."תנקי טוב בין רגלייך" אמרה מנהלת המשק הגבוהה והעבירה את המברשת על איברה מכאיבה מרעידה בעת בעונה אחת. היא כעסה והרגישה מושפלת אולם בניגוד לכל היגיון גופה החל להגיב לשפשופי המברשת היא אהבה את האגרסיביות הזו את המגע הכואב לא כואב על גופה, היא תמיד אהבה שקצת כואב לה אבל אף פעם לא הרגישה בנוח להודות בזה לא בעיני עצמה ולא כלפי הסביבה. היא זוכרת את עצמה בתור ילדה מגלה שן המתנדנדת בפיה ואיך כל תזוזה של השן הכאיבה לכל פיה היא נזכרת כמה היא שיחקה עם הלשון בשן המתנדנדת מביאה את עצמה לסף הכאב ומשחררת. היא נכנסה עמוק כלכך לתוך דמיונה שהרגישה שוב את הדופק בגופה מתרגש ממגעה הכואב של המברשת. העוזרת פתחה את שמלתה תפשה אותה מראש והביאה בכוח את פרצופה אל בין רגליה. "אני רואה שאת נהנית יותר מידי מהמקלחת" אמרה. " עכשיו תלקקי ותגרמי גם לי ליהנות" היא גנחה במבטא מזרח אירופאי כבד ובעזרת ידיה היא תפסה את פרצופה עמוק בתוך איברה חונקת אותה וגונחת חזק יותר ויותר. כשסיימו את המקלחת העוזרת הגבוהה הלבישה אותה בבגד העור הצמוד וקשרה אותה לעמוד ליד מיטתה. "יבואו לקחת אותך לקראת ערב. יש נשף הלילה תקבלי הסברים בהמשך". נשף? היא חשבה לעצמה איזה סוג של נשף יכול להיות כשאני לבושה בבגד כזה? אם יש נשף אני צריכה ללבוש שמלה יפה ומהודרת אולי בצבע ורוד או קרם, האמת שתכלת הכי מתאים לי, הוא מדגיש את העיניים שלי. היא נרדמה על המיטה אחרי הכל לא הספיקה לישון בכלל בטיסה. הדבר הבא ששמעה זה את קולה המעושן של מנהלת המשק."קומי קומי פרינססה" אמרה בלעג. צריך להכין אותך לנשף.על עיניה נקשר סרט צלופן שחור ועבה, כך שראייתה נכנסה לחשכה אשר אפשרה לה לראות הכל כהה בצורה מוגבלת מאד. ידיה נקשרו סביב סד עץ בשלושה מקומות שונים. ולזרעותיה נקשר מגש גדול ובעל שולי עץ רחבים. לפיה נקשר כדור אדום שכונה גאג על ידי העוזרת הגבוהה. הכדור מילא את פיה ולא אפשר לה לדבר או לסגור את הפה כלל. "היום את מגש מהלך" אמרה מנהלת המשק הענקית. המגש נקשר לזרועותיה בצורה כזו שיכלה להזיזם מעלה מטה בלבד. "הישמרי שלא לשפוך את המשקאות האדון מאוד יכעס"

הנשף היה מפואר יותר מכל מסיבה שבה התארחה אי פעם. חוץ ממנה ראתה עוד כמה מגשים אנושיים. מעניין מי הם איפה הם מתאכסנים. היא עברה וניסתה ליצור קשר עם אחד המגשים האחרים אך בגללה פנייתה אליו הוא נלקח משם בגסות על ידי שני שומרים כשהוא מתפתל ומתחנן לחזור לנשף. אולי עדיף שלא אצור קשר עם אף אחד חשבה לעצמה רק צרות אני גורמת ככה. היא תרה בעיניה אחר אדונה. בין לבין אנשים ניגשו אליה כאילו הייתה מדף או חלק מהבר לקחו משקה מהמגש או הניחו עליו את כוסם הריקם מנהלים שיחות ומתעלמים ממנה לחלוטין אחד סיפר לאחר על הזדמנות עסקית מאוד סודית ואישה אחת דיברה עם חברתה על הלילה שעברה עם המאהב שלה וכמה שהדבר מחזיר אותה לחיים כאילו היתה בת עשרים מהתחלה. זה מאוד מעניין להקשיב ככה לשיחות של אחרים אולי יש בזה משהו להיות חפץ ולא אדם. כנראה שזה בגלל שאין אפשרות לראות את עיניי חשבה לעצמה לאנשים קל להתעלם מכל הגוף אבל העיניים הן מגנט שלא ניתן להתעלם ממנו, סיכמה לעצמה את מחשבותיה. היא התחילה ליהנות מהמצב המיוחד שלה וחשבה מעניין על מה מדבר האדון שלי אלך ואעמוד כמגש לידו אולי הוא רוצה לשתות. "האישה הצעירה שאתה מדבר עליה היא שלי ושקול את מילותיך. היא האישה הנפלאה ביותר שהכרתי מימיי". היא הגיעה בדיוק לשמוע את האדון שלה מרים את קולו בתקיפות כלפי בן שיחו. מעניין מה הוא אמר שגרם לאדוני להיות תקיף כלכך. המילים שלו הדהדו באוזניה עד כי ניסתה לגעת בו בידיה המגשיות ובעושה כך שפכה את תכנו של מגשה על הרצפה!. הזמן כאילו עמד מלכת המוזיקה עצרה וכל הרוקדים עמדו והביטו בה בהשתאות מהולה בכעס...

האדון שלה הביט בה במבט קשה עד כי הרגישה צריבה בוערת בגרונה. בטרם יכלה להתנצל שני שומרים אחזו בה בשתי זרועותיה והרימו אותה משם כשאחרים מנקים את הרצפה. היא שוב מצאה את עצמה במרתף. הם הפשיטו אותה בכוח מבגד העור שלה "את לא ראויה להיות מגש" אמרו לה והלכו. משאירים אותה ערומה במרתף החשוך. היא נצמדה לדלת מנסה לשמוע מה קורה למעלה הראש שלה מלא מחשבות האם אכזבה אותו אולי הוא כועס . איך זה שהיא כלכך מתרגשת מכל הסיטואציה. היא שונאת את זה. היא רוצה הביתה. כשהוא יבוא היא תגיד לו שנמאס לה מהמשחק והיא רוצה הביתה אולי היא תלך לקרוא לו. איך היא תצא ככה היא ערומה לגמרי.

הדלת נפתחה בחריקה וצל ענקי כיסה את פניה. מנהלת משק הבית הובילה אותה למיטתה קשרה אותה בשלשלות הברזל. "תמתיני פה לעונש שלך מגש מקולקל שכמוך".והיא חיכתה כל דקה הרגישה כמו נצח כל דקה היא חשבה שהיא שומעת אותו יורד במדרגות ומגיע היא דמיינה את כל הפעמים שהייתה איתו היא הרגישה בטוחה אך מפוחדת. אני מקווה שהבלונדינית הענקית הזו לא תהיה איתו היא חשבה לעצמה. ואז הוא נכנס מנהלת משק הבית הגבוהה מלווה אותו. בידו שוט וכדור קטן.את הכדור הקטן דחף לתוכה סגר את רגליה והחל מצליף בישבנה. התחושות של הכדור המחליק בתוכה עם כל הצלפה והצלפה הלכו והתגברו היא צרחה מכל הצלפה וגנחה מכל תנועה בתוך גופה לאט לאט הרגישה גל של חום מתפשט מבין רגליה הולך ומכסה את כל גופה ישבנה היה אדום כולו מהצלפותיו כשהוא נעמד מאחריה מחדיר את אצבעותיו לתוכה מוציא ממנה את כדורו ומחדיר לתוכה את איברו. התנועות שלו פיצצו בתוכה סכר של רגשות והיא גנחה ספק בכתה, דמעות מציפות את עיניה. סרט נע של רגשות ותחושות עלו בה. הפחד שלה ממנהלת משק הבית הגבוהה, ההשפלה שחשה כשנלקחה ממנה זהותה האנושית כמגש, תחושת ההקלה שלמדה לחוש בתוך תחפושתה, כשלמדה שאיש לא מצנזר את מילותיו לידה, תחושת הגאווה שהרגישה כששמעה את אדונה מגונן עליה במילותיו, תחושת האכזבה שנצרבה בעת שהפילה את המשקאות מהמגש. כל התחושות והרגשות געשו וקצפו בתוכה כאילו היו גלים שנשברים אל החוף. התנועות שלו פנימה והחוצה הרעידו אותה יותר ויותר הוא שלח את ידיו ואחז אותה בשערותיה, רוכב עליה במהירות הולכת וגוברת. היא הרגישה אותו נוגע בתוכה במקומות שלא ידעה שקיימים בה. הוא יצא מתוכה, סובב אותה אליו והביט בתוך עיניה. מרים אותה בידיו באוויר ומושיב אותה על איברו. ידיה הקשורות בשלשלאות מאחורי גבה תומכות אותה באמצעות מעקה המיטה ורגליה מלופפות סביבו. כל גופה באוויר מונף, בכל חדירה הרגישה את בטנה התחתונה מתכווצת. הוא רוקן את תמצית גבריותו לתוכה. ידו הימנית אוחזת בפניה והשמאלית תופסת במותניה. הוא חיבק אותה אליו ואמר לה, אני לא כועס עלייך אני גאה בך שהצלחת לעבור את מה שעברת. אני מקווה שניהלת שיחה פנימית עם עצמך והבנת את התהליך שעברת. הוא נשק ללחייה והניח אותה במיטת המרתף . "נקי אותה ושימי אותה לישון" פקד על מנהלת משק הבית ויצא מהמרתף.