קן הקוקיה 4

שני שוטרים הגיעו אל המוסד, הם צילמו את הזירה, וחקרו את התלמידים והסגל בקשר למאורעות הלילה, חיכיתי שיבואו לנזוף בי על הזזת הגופה, ואולי השמדתי ראיות חשובות, ציפיתי שיחשדו בי, או יחקרו אותי, אבל לא. הם רק שאלו מה קרה, סיפרתי להם ששמעתי רעשים והתעוררתי ואיך ראיתי את הגופה ואיך ניגשתי אליה והרמתי אותה. סיפרתי כמעט הכל, למעט כתם הדם החשוד שהיה על הצווארון שלי, את זה אני צריך עוד לפתור לבדי.

הסתכלתי על השוטרים, גיחוך קל עלה בראשי, השוטרת, היתה עסוקה במראה הקטנה שלה ונראה שפחות עניין אותה שמישהו מת, והשוטר, נראה כמו דמות מתוך סרט הוליוודי מוגזם, משקפי שמש שרירים מנופחים ושיער משוך בג'ל מבריק. השאלות שלהם היו לקוניות ושגרתיות. 'טוב, עוד נער מת במוסד סגור, את מי בעולם האמיתי זה מעניין בדיוק'.

בוני נגשה אליי בדרכי חזרה למשרדי, כתמיד היא היתה לבושה בחצאית משבצות קצרה עם חולצת בית הספר הלבנה שלה. 'הצעירה הזו נראית כאילו יצאה מסט של סרט פורנו עם פנטזיה מאוד ברורה', חשבתי לעצמי. "בת כמה את בוני?" שאלתי למרות שידעתי את התשובה, "בת 18", היא ענתה בחיוך תשובה של מי שיודעת מה מצפים ממנה לענות. לפי התיק שלה היא בדיוק חגגה עשרים, אבל אני לא אהרוס את הפנטזיה בזה שאתווכח איתה על שנתיים. "אתה יודע, אלו לא שוטרים אמיתיים". היא אמרה בהחלטיות. "למה את אומרת את זה?" "אבא שלי שוטר, ראיתי שוטרים כל החיים שלי, אלו לא שוטרים". "האבא החורג שלך?" שאלתי והסגרתי את התעניינותי בתיק שלה. "כן הוא, הוא היה דפוק אבל הוא גם היה שוטר". "אז קראת בתיק שלי שהוא היה אונס אותי מאז שהייתי ילדה, קראת שבגללו יצאתי ככה דפוקה?" "את לא דפוקה". עצרתי אותה. "את פשוט מתמודדת עם מה שעברת בדרך הכי הגיונית שנראתה לך כנערה צעירה". ראיתי שהמבט שלה משתנה, היא קשובה לכל מילה שלי. "תחשבי, זה הרי הגיוני. אם מין זה דבר קטן שעושים כל הזמן על כל דבר, אז מה שהוא עשה לך לא נורא כל כך ולכן לא נפגעת כל כך. ככה ההיגיון שלך פירש את מה שקרה ולכן השתמשת במין כל החיים בצורה קלה כל כך". "תודה שאתה מנסה להבין אותי אבל אני לא חושבת שאתה צודק, אני באמת אוהבת מין ונהנית ממין הרבה יותר מאחרים. הגישה שלי למין באמת דפוקה, אבא שלי ואמא שלי צדקו וכל המורות שלי צדקו". "זה ברור שאת תחשבי כך, אבל מה שמניע את המחשבות שלך, מה שמניע את התשוקות והסטיות שלך אלו כוחות בתת המודע שלך שאת מעולם לא חקרת". "אתה רוצה לחקור אותי דאדי שלי?" הנימה שלה הפכה מידענית וחוקרת לפתיינית בצורה חלקה כל כך עד שלא יכולת להבחין איפה נגמרת הצעירה החכמה ומתחילה הצעירה הנימפונמנית ואולי הן בכלל טבועות בה יחדיו במין ערבוב גס שכזה. "בואי נמשיך לדבר על הנושא המקורי, אם אלו לא שוטרים אמיתיים. מי אלו?" "אלו שחקנים, שהביאו מנהלי המוסד, אלו שמשלמים לך את המשכורת". הקול שלה היה ענייני, היא לא נשמעה כמו נערה השוגה באשליות. "כשאני חושב על זה, מעולם לא פגשתי את מנהלי המוסד הזה פנים אל פנים. התקשורת היתה באמצעות המייל, ושתי שיחות טלפון עם הבעלים, זה הרי מוסד פרטי, מאז שהמדינה הפריטה את בריאות הנפש ובתי הסוהר, מוסדות כגון זה הפכו לעסקה משתלמת ביותר. "אני צריך לדבר עם אווה, להבין טוב יותר את ההנהלה". בעוד אני מהורהר עם עצמי, יד חקרנית החלה ללטף את ירכי עולה במעלה מכנסיי עד איברי. יצאתי בקפיצה מהרהוריי, זו בוני, היא קרובה כל כך שאני מריח את השמפו משכר החושים שלה. "מה את עושה?" שאלתי. "זה לא נעים לך דאדי?" "זה לא, זה לא, זה לא שזה לא נעים, זה לא יאה". "אז זה כן נעים לך דאדי?", יכולתי לגמור רק מטון דיבורה, החזקתי את עצמי בכל כוחי שלא להתנפל על גופה הצעיר. "זה כן, זאת אומרת זה לא, זה זאת את חייבת להפסיק". המגע שלה נהיה יותר אינטנסיבי האיבר שלי התקשה והתנפח באחת. "דאדי, הזה שלך כל כך גדול וקשה". השפה המצונזרת שלה במקום להפחית רק הגבירה לי את הגירוי. "אני יכולה להסתכל עליו בבקשה?" העיניים שלה נעוצות בי והגוף שלי רעד קלות בהתרגשות, לא עניתי לשאלתה. היא שחררה את האיבר שלי מהמכנסיים והרגשתי כאילו אני נושם לראשונה אחרי זמן רב. היא כופפה את ראשה והרגשתי כאילו ענן צמרירי ולח עוטף את איבר מיני ברגע שהלשון הרכה והגמישה שלה החלה לעבור עליו. השפתיים שלה היו עבות ורכות מושלמות כפי שרק שפתיים של מלאך יכולות להיות. לאט לאט הרגשתי איך בתוך תוכי מתעורר לו שד אפל ממעמקי התהום האפלה שבנפשי. הנחתי את ידי על ראשה והצמדתי את ראשה בכוח, כשאני חודר עם איבר מיני עד גרונה חונק אותה מכאיב לה. הגוף שלי התעורר אחזתי בה כבובת סמרטוטים קלילה והרמתי אותה באויר עד שאיבר מינה היה מול פניי וירכיה מונחות על כתפיי, בנשיכה חזקה קרעתי את תחתון החוטיני עם שיניי וחשפתי את האיבר הרך נוטף המיצים שלה. הכנסתי את לשוני לפיה מרגיש איך רעידות משתלטות על גופה, ככל שהעמקתי את ליקוקיי פנימה לתוכה. הורדתי אותה מעליי וכופפתי אותה על שולחני המשרדי. הפרח הורוד והעסיסי שלה כה רך ומזמין, חדרתי לתוכה בבת אחת בכוח. היא צרחה כשמילאתי אותה באיברי. הקול הצעיר שלה הדליק אותי יותר והחדירות שלי היו קשות יותר וארוכות יותר. החדרתי את האגודל שלי לתוך הישבן שלה. היא בערה כמו גחל לוהט, אני אוחז בה בישבנה עם אגודל נעוץ בתוכו ומזיין אותה במהירות וכוח כמו פר הרבעה שרואה לראשונה נקבה חדשה. היא צועקת דאדי ואני חושב לרגע על קירות המשרד הדקים ואיך יכולים לשמוע אותנו אנשי הסגל האחרים. שישמעו, העפתי את המחשבות הסוררות מראשי. "דאדי, אני מבקשת רשות לגמור" היא צעקה, לא עניתי לה, רציתי לראות אם היא תגמור בלי רשות או תתאפק. המשכתי לזיין אותה והגניחות צעקות יללות שלה היו יותר ויותר אינטנסיביות מהירות חסרות נשימה. "אני חייבת שתרשה לי לגמור, אני לא יכולה יותר", היא יללה. "דאדי, אבא, אדוני, בבקשה אני מתחננת". זה רק חירמן אותי יותר, "את לא גומרת". אמרתי בקשיחות. "והוצאתי את האגודל מישבנה ועם האצבעות של אותה היד התחלתי לשפשף לה את שפתי האיבר והדגדגן". גניחות העונג שלה הפכו לסבל, היא כבר לא יכולה להחזיק, הרגשתי איך נוזלים משפריצים ממנה, "דאדי, אל תעשה את זה, בבקשה תרשה לי לגמור". "לא" עניתי בקור. הגוף שלה רעד בלי שליטה, היא החזיקה את נשימתה, פניה אדומות ורידיה בולטים מהמאמץ להחזיק את גמירתה בתוכה. נעצתי בה את איברי עוד שלוש נעיצות חזקות ולחשתי "תגמרי". בין רגע, הגוף שלה רטט ורעד כמו מכשיר טלפון רוטט. הפה שלה נפתח ויללה ארוכה ובלתי מובנת בעליל, יצאה מגרונה. הוצאתי את איברי מתוך איברה המטפטף. והשארתי אותה לקרוס על שטיח המשרד החום. התיישבתי על ספת המטופלים שלי, מסדיר את נשימתי, הרגשתי שכל האויר שהיה בגופי נשפך ממני יחד עם זרעי לתוכה. הייתי צריך אויר, חמצן, 'המוח שלי ריק מחמצן, זה ההסבר היחיד למה שקרה כאן הרגע', חשבתי לעצמי. "אתה טוב". היא קראה עדיין זרוקה על השטיח. "תודה", עניתי. תוהה לעצמי לאן ממשיכים מכאן. "אני מרגישה בטוחה יותר כשאתה אבא שלי". היא הניחה את ראשה על ברכיי מחכה שאלטף את שערותיה, פתאום נראתה כה שברירית וזקוקה להגנה. 'זה חלק מההצגה שלה, לכבוש אותך', הערתי את עצמי מתוך הסיטואציה. 'ואולי זו לא הצגה, אולי היא באמת בסך הכל ילדה שצריכה שאבא כל אבא שהוא יחבק אותה ויאהב אותה'. הנחתי את ידי על ראשה וליטפתי אותה בעדינות. "הכל יהיה בסדר". אמרתי בלי להבין בכלל למה אני אומר דבר כזה.